בתי המשפט המנהליים הוקמו בשנת 2006 עם חקיקת החוק (שנה לפני כן) בכדי להוריד נטל מבג"צ.
עם חקיקת החוק הוסדרו סמכויותיו של בית המשפט המחוזי אשר דן בעתירות עפ"י הסמכויות שניתנו לו בחוק ובתקנות.
לא בכדי נקרא ההליך המנהלי "מיני בג"צ".
עילות הסף לתקיפה מנהלית הן מגוונות וזהות לעילות אשר מוגשות לבג"צ.
גם בבתי המשפט המנהליים קיימות עילות סף כגון זכות עמידה, מיצוי הליכים, שיהוי וכו'.
בהקשר של תקיפה מנהלית על בחינות ההסמכה בסקטורים אקדמאים כגון: בחינות לשכת עוה"ד, רו"ח, שמאים, רופאים, אחים ואחיות, מתווכים ועוד- יצטרכו העותרים להצביע על כשלים מנהליים היורדים לשורשו של משגה.
כך למשל: שאלות בחינה אשר חוסות בחוסר סבירות (טעות שבדין או שק"ד לקוי על פי הלכת בזק), חריגה מסמכות, משוא פנים, ניגוד עניינים ועוד.
כך גם בתקיפה מנהלית של החלטה, מכרזים וכיוצ"ב.
ההלכה הפסוקה שהתווה בית המשפט העליון קובעת כי היקף ההתערבות של בתי המשפט יהיה מצומצם ובמשורה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לתקיפה מנהלית של שאלות בחינה בסקטורים שונים, כאשר ברוב רובן של העתירות- בית המשפט מתערב ומורה על פסילת שאלות בחינה או הוספת חלופה.
יש לזכור כי התחום המנהלי סבוך הוא ודורש מעקב מתמיד אחרי חידושי פסיקה.
זהו ענף משפטי אשר מחייב הבנה, בבחינת "לחיות את התחום".
משרדנו, מייצג סקטורים אקדמאים רבים עם השנים תוך עמידה איתנה על צרכי העותרים השונים.
כך למשל, בשנת 2015 קיבל המחוזי ירושלים עתירה שהגיש משרדנו בשם נבחנים במקצוע ראיית החשבון.
בנוסף, בית המשפט המחוזי קיבל עתירה על דרך הפשרה לפני מועד בשם נבחני לשכת עורכי הדין.
את המו"מ העיקש בשם כל העתירות שהוגשו- הוביל עוה"ד יניב לנקרי ראש המחלקה המנהלית במשרדנו.
המלצתנו עם השנים הינה כי מי שרחוק/ה 1-3 נקודות מציון המעבר יתכן שהכלי המנהלי, העתירה, יוכלו להתאים לו.
