ראשית נציין שהתוכן המובא להלן – הינו נכון להיום! קרי, הוראות שעה וצווים חדשים אשר יופקו על ידי הממשלה לנוכח מצב החירום- יכולים לשנות מהמצב החוקי הנוכחי נכון להיום.
 
כללי:
 
הימים הם ימים לא קלים במשק. תחושת הפחד ואי הוודאות מכרסמת כמעט בכל בתי האב בישראל. מקומות העבודה הציבוריים נותנים שירות רק בשירותים חיוניים. מקומות בילוי ומסעדות נסגרו ומעבידים פרטיים מצויים באי וודאות וחוסר בתעבורת לקוחות.
הממשלה אשר מנסה להתאים את המלחמה בהתפשטות הנגיף מחד, אל מול האיזון הכלכלי המתבקש מאידך- מוצאת את עצמה בתווך שבין משרד האוצר למשרד הבריאות. כאשר כל צד מושך לכיוונו בהתאם לסמכותו.
 
במאמרנו זה נתמקד בהשלכות הישירות שחלות על יחסי עובד מעביד בעידן המגיפה העולמית.
ואולם, מצאנו לנכון לציין בראש ובראשונה שהדין ישראלי רואה בחומרה הפצתה של מחלה/ נגיף וקובע עונשי מאסר וקנסות על כאלה שמפיצים מחלות. ולמסקנה: חויבתם להיכנס לבידוד חברתי? עשו זאת ללא כל דיחוי. וזאת בכדי, שנחזור במהרה לשגרה מלאה עד כמה שניתן. הסולידאריות החברתית נדרשת היום יותר מתמיד.
 
מחלקת דיני העבודה במשרדנו, פירמת לנקרי ושות' עורכי דין, קיבצה שאלות עקרוניות ונתנה עליהן את דעתה המקצועית.
 


בואו נתחיל:
 
שאלה : עובד אינו מעוניין להגיע בתחבורה ציבורית למקום עבודתו מהחשש שידבק בנגיף, האם ניתן לחייב אותו להגיע?

תשובה : נכון לכתיבת מאמרנו זה, הנסיעה בתחבורה ציבורית נמשכת כסדרה על פי הוראות הממשלה. עם זאת, אנחנו סבורים שאסור למעסיקים להתעלם מחששות שמביעים עובדים באשר לחשיפה לנגיף הקורונה במקום העבודה ובדרך אל מקום העבודה. על המעסיקים לנהוג באופן שקול ואחראי ולהפנות את העובדים להנחיות המתאימות שיפרסמו הרשויות. בעת הזו, מומלץ לכל נוסע בתחבורה ציבורית שיהיה ברשותו כרטיס רב –קו טעון לטובת השימוש בתחבורה הציבורית. וזאת, לאור ההנחיה שבימים הקרובים לא ניתן יהיה לשלם לנהג האוטובוס ישירות.


   
שאלה : העסק של המעסיק מקרטע וקיים בקרבו חשש שהוא יגיע לקריסה כלכלית. מה האפשרויות העומדות בפניו?

תשובה : בשלב זה  אין מענה מיידי מצד הממשלה למרות כוונות להעניק מענקים כספיים למגזר    
העצמאי. מאחר וקרן הפיצויים בהגדרתה בחוק אמורה לפצות רק נזק הנגרם מאירועים
ביטחוניים או בצורת, אין לממשלה כל יכולת או מנגנון לפצות עובדים שנדרשים להישאר בביתם
ללא הפעלת צווי שעה לנוכח מצב החירום.
נציגי האוצר, ההסתדרות ונציגי המעסיקים מקיימים דיונים במטרה להגיע להסכמות בנושא הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. כך למשל במשרד האוצר ביקשו מהמעסיקים לספוג ולממן שבועיים חל"ת לעובדים במקרה הצורך, אולם המעסיקים דחו את האפשרות הזו. הצדדים יידרשו להגיע להסכמות בנוגע לשאלה מי יממן את ימי הבידוד והשבתת המשק - האם ימי המחלה, ימי חופש, או שמא האוצר יישא בנטל.


 
שאלה: אני זכיין של רשת בתי קפה ומעוניין להמשיך ולהפעיל את העסק.

תשובה: הממשלה הורתה בצו כי מסעדות, מקומות בילוי ובתי קפה יחדלו מלפתוח את עסקם עד לחלוף הצו. יחד עם זאת, אספקת מזון בענף המסעדנות אשר מבוצעת באמצעות משלוחים- מותרת ובלבד שלא כרוכה בהתקהלות של למעלה מ- 10 אנשים.
 


שאלה: אני עובד שחויב לשהות בבידוד על פי הוראות משרד הבריאות. מהן זכויותיי ומי ישלם לי על ימי ההיעדרות?

תשובה: עובדים אשר מצויים בבידוד יהיו זכאים לדמי מחלה במהלך תקופת היעדרות מעבודה בשל הבידוד כפי הפירוט המנוי בחוק דמי מחלה תשל"ו 1976.
עבור היום הראשון להיעדרות- אין כל תשלום.
עבור היום השני- 50% מהשכר היומי.
עבור היום השלישי- 50% מהשכר היומי
מהיום הרביעי ואילך- תשלום בגובה שכר מלא ובכפוף לצבירת ימי המחלה שיש לעובד.
ככל ובמקום העבודה נהוג לשלם שכר מלא מהיום הראשון בהתאם להוראות הסכם קיבוצי, ו/ואו   
מכוח נוהג במקום העבודה, אזי, התשלום יהא לפי הנהוג במקום העבודה.
 


שאלה: אני מעביד פרטי אשר מעוניין לדלל את כוח האדם בעסק בכדי למזער נזקים כלכליים לנוכח המגיפה. מה עליי לעשות?

תשובה: בהסכמת העובד, תוכל להוציאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך 20 ימים לפחות. על פי הוראות הממשלה, מי שהוצא לחל"ת לנוכח התפשטות הנגיף- יוכל לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי אף ללא ניצול ימי החופשה כתנאי לזכאות דמי האבטלה.
 


שאלה: אני בעל עסק עצמאי ומעוניין לקבל דמי אבטלה לנוכח קריסה כלכלית?

תשובה: המוסד לביטוח לאומי מכיר זה מכבר בעצמאים מסוימים ככאלה הזכאים לדמי אבטלה. רשימת העצמאיים הזכאים מצויה באתר המשרתת של הביטוח הלאומי.
 


שאלה: אני בעל עסק עצמאי וברצוני לצמצם את שעות הפעילות של העסק מבלי לסגור אותו בצורה מוחלטת. מה דינם של העובדים?

תשובה: בהסכמת העובדים  תוכל לקצר את שעות עבודתם (עובדים בשכר ולא עובדים שעתיים) ולקזז בהתאם שעות מימי החופשה הצבורים שלהם.
 


שאלה: אני מעסיק אשר מעוניין לאכן את מכשירי הטלפון של עובדיי ואף לעקוב אחריהם באמצעות מכשור טכנולוגי. האם מותר לי?

תשובה: אל לנו להתבלבל. ועדת הכנסת בהתאם לחוו"ד היועמ"ש לממשלה, עתידה להסמיך את שירות ביטחון כללי לאכן חולי נגיף הקורונה ואף מי שהיה בסמוך אליהם כחלק מהמלחמה בהתפשטות הנגיף. זאת בהתקיים תנאים קפדניים אשר ימזערו את הפגיעה האפשרית בפרטיות הציבור מכוח החוק. ואולם, כאשר מדובר בעובדים, הסיפור הוא אחר לגמרי: בתי הדין לעבודה ערכו הבחנה בין מעקב אחר מקום הימצאם של עובדים שעבודתם הרגילה אינה מבוצעת במקום אחד שנעשה במהלך שעות העבודה, לבין מעקב שנעשה לאחר שעות העבודה. בעוד שנקבע כי מעסיק רשאי לבדוק באמצעות מכשור טכנולוגי ( כדוגמת איתוראן) היכן נמצא העובד במהלך שעות העבודה, וזאת למטרות פיקוח ובקרה אחר עבודתו, אין הוא רשאי לעקוב אחריו לאחר שעות העבודה.
כך גם לגבי מכשיר סלואלרי: עיון בפלט שיחות של העובד הכולל שיחות פרטיות - מהווה פגיעה בפרטיותו. כאשר מעסיק מעמיד לטובת עובד טלפון נייד– ידוע לצדדים כי העובד מבצע מטלפון זה הן שיחות בענייני עבודה והן שיחות פרטיות. לפיכך, ככלל, ללא קבלת הסכמת העובד ויידוע מראש כי הטלפון משמש לצרכי עבודה בלבד – הוצאת פלט שיחות תהווה פגיעה אסורה בפרטיות העובד. ואולם, בעניין זה הוחרגו עובדי מערכת הביטחון אשר מכוח ביצוע תפקידם- ניתן לאכן את המכשיר הסלולארי שלהם.
 

סיכום:
 
אנו מצויים בתקופה לא קלה במשק הישראלי והעולמי כאחד. אנו בטוחים שרק שיתוף פעולה הדוק עם הוראות הממשלה ובתוספת אחריות אישית וכלכלית של כל אחד מאיתנו- נוכל לעבור את משבר הנגיף עם נפגעים מועטים ככל שניתן. בימים אלה כאשר כולנו חווים יותר חיי משפחה- ניתן לראות גם יתרון מסוים בלכידות "שנכפתה" עלינו. כציבור, כמעסיקים וכעובדים- עלינו לשלב ידיים בכדי לא למוטט את המשק בפן הכלכלי.
 
משרדינו מאחל שהנגיף יעבור מקרבינו ונחזור כאומה במהרה לאיתננו. מייחלים שכולנו נתברך בברכת התורה:" ישמרנו ויצלנו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו.
 
מאמר זה נכתב בידי מחלקת דיני העבודה והמשפט הקיבוצי בפירמת עורכי הדין לנקרי ושות'. תודה אישית לעוה"ד יצחק לוי, עוה"ד יניב לנקרי ולעוה"ד יצחק (צח) לנקרי.
 
המידע מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה כל תחליף לייעוץ משפטי.