הדרך המשפטית לפתרון סכסוכים נעוצה לרוב: בהליך משפטי דיוני, הליך בוררות, מו"מ  וכו'.

בשנים האחרונות נקלטה במשפט הישראלי דרך נוספת, דרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים- "הגישור".

יתרונות הגישור עולות עשרות מונים על הדרך המשפטית אשר לעיתים מסורבלת, יקרה, מתישה, ארוכה ועוד. יחד עם זאת יאמר כר עתה כי, לא כל יריבות מתאימה להליך גישורי.

תפקידו של מגשר הינו לאתר את המחלוקות, לזהות את האינטרס של כל צד, ולקרב את הצדדים להסכם גישור בעלת תוקף משפטי לכל דבר ועניין.

מגשר אינו בתפקיד השופט, וחמור מכך, הוא אינו סמכות  מכריעה בסכסוך. תפקידו בעזרת מיומנויות אשר רכש, להביא את הצדדים לפתרון אופרטיבי אשר בסופו ייחתם הסכם גישור כדין.

הליך הגישור נשאב מכוח תקנות המגשרים. בין היתר, למגשר מוסמך אסור לחוות דעה מקצועית לאחד מהצדדים מבלי לקבל על כך אישור הצד שמנגד. בנוסף, הליך הגישור חסוי מעיני בית המשפט. כלומר, במידה והליך הגישור לא צלח חלילה, הוא לא יהווה ראיה בהליך המשפטי אשר ייולד.

כיום, בתי המשפט בישראל תומכים בהליך זה, תוך שבפועל  מפנים את הצדדים מיוזמתם להליך גישור. ויוזכר: הגישור הוא הליך רשות, ובעל דין רשאי שלא להסכים להליך שכזה. בנוסף, אנו עדים בעת האחרונה כי ישנם צדדים אשר מיוזמתם פונים להליך גישור טרם פתיחה בהליך משפטי. יתרונות ההליך ברורים הם: הליך זול משמעותית מהליך משפטי, הליך מהיר יותר, נינוח, ללא חקירות עדים, תצהירים ושאר כתבי טענות.

 מגשר טוב יימדד ביכולת ההקשבה שלו, ההכלה, ניתוח מצבים ביעילות, זיהוי מוקד הסכסוך, וכמובן קירוב הצדדים לפשרנות ולבסוף חתימה על הסכם גישור.

אין חולק כי לרוב, מהליך גישור ניתן לצאת "חברים", כאשר בהליך משפטי, עם כל הצער, הדברים לא יהיו כך לרוב.

זכרו כי ליצור יריבות הדרך פשוטה וקלה – אולם, ליצור את הפשרנות והגישור מלאכת מחשבת היא.

הכותב, עו"ד יניב לנקרי, מגשר מוסמך שותף במשרד עוה"ד חנקרי ושות' הכולל מחלקת גישור, מרצה לקורס בגישור באחד מהמוסדות האקדמיים בארץ.

אין לראות באמור משום יעוץ משפטי, כל מקרה צריך שייבחן לגופו על ידי איש מקצוע מתאים.