בשבועות האחרונים התווה בית המשפט העליון הלכה שנוגעת לדיבה בעידן הרשתות החברתיות במסגרת רשות ערעור אזרחי 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ.


התמורות עם השנים:

אם חוק איסור לשון הרע שנחקק בשנת 1965 היה מעט "מאחור" בכל הנוגע ללשון הרע שמתנהלת במרחב הציבורי החדש של העשור האחרון- הרשתות החברתיות, הרי שלאחרונה נדרשים בתי המשפט (לא רק העליון) להכרעות משמעותיות בתחום, בשונה מהעבר בו אותו מרחב ציבורי התנהל ברחוב, בעבודה או בבנין המגורים שלנו. כך למשל בתי המשפט דלמטה התמודדו לאחרונה עם אחריות מנהלי דפים (PAGES) ברשת הפייסבוק, כותבים אנונימים (טרולים), דיבה מצד וכנגד נבחר ציבור (ראו למשל הליך הדיבה בשם השרה מירי רגב שנוהל בידי משרדנו וגבולות החסינות שהתווה בנדון בית המשפט המחוזי בחיפה), גבולות השיח במרחב הציבורי וכו'.
וכעת, נדרש העליון להתערב בסוגיה חשובה שנוגעת כאמור להתפתחות השיח ברשת החברתית פייסבוק (FACEBOOK) - סוגיות השיתוף (SHARE) או לסימון המביע רגשות "לייק" (LIKE). אומנם בתי המשפט השלום והמחוזי שבהליך דנן פסקו את אשר פסקו, אולם בית המשפט העליון החליט לדון בערעור שבפנינו לנוכח החשיבות הציבורית והרצון לקבוע הלכה שתנחה את בתי המשפט השונים. נציין כי להליך צורפה אף חוות דעתו של היועץ המשפט לממשלה אשר ברובה המכריע התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי והעליון.

עיקרי הפסיקה:
 

א. נקבע כי חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנרט וזאת למרות שהחוק כבר        נחקק לפני למעלה מיובל שנים מבלי שעידן הניו מדיה היה לנגד עיניו של המחוקק.

ב. חרף ההלכה שתובא בהמשך, הרי שיש לשמור על האינטרסים הציבוריים כבדי המשקל כגון              חופש  הביטוי. ועל כן יש להימנע מפרשנות שתייצר אפקט מצנן אשר ירתיע התבטאות לגיטימית      וחופשית במרחבי הרשת.

ג. כבר לפני הדיון בערעור שלפנינו, היה ברור כי כתיבת פוסט/סטטוס ברשת הפייסבוק  מהווה           פרסום על פי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע ועל כן יכולה להקים עילה לתביעה ככל שיש בפוסט       לשון הרע.

ד. אבל בכל הנוגע לפעולות שאינן יוצרות מסר חדש ועצמאי כגון הלייק והשיתוף – בית המשפט          קובע כי יש להבחין בין שתי הפעולות (לייק ושיתוף) בכל הכרוך בתביעת דיבה.

ה. בעוד שפעולת השיתוף יוצרת למעשה מעין "עותק" של פרסום הדיבה המקורי ומהווה פרסום          מחדש לפי כללי הרשת החברתית ועשויה להקים פרסום מחדש לקבוצות חדשות, הרי שאין            לראות כך בסימון "לייק" שאינו יוצר עותק חדש אלא מביע רגש לפוסט המקורי (או המשותף).

ו. לפיכך, קובע בית המשפט העליון כי פעולת השיתוף- תוכר כדיבה בעוד שהלייק לא יהווה דיבה.       אבל מצנן "את החגיגה" במסגרת איזונים ובלמים שלהלן.

ז. בית המשפט מביע חשש אמיתי מכך שרק משתפים יתבעו, בעוד שאלה אשר יצרו את הפוסט         המקורי - לעיתים כלל לא יתבעו. ועל כן קובע בית המשפט כי ברירת המחדל היא שהתביעה           תוגש  קודם נגד יוצר הפוסט המקורי בהיותו זה "שחולל" את הפגיעה בשם הטוב, ורק לאחר מכן       נגד המשתפים.

ח. בית המשפט קובע גם כי פערי כוחות בין הצדדים או עילת חסרת יסוד או גבולית, או סכום              תביעה  מופרך ותקיפת פרסומים שיש בעם עניין ציבורי מובהק- עשויים לעורר את החשש              שמדובר בתביעה שהוגשה בעיקרה למטרה לא ראויה של השתקת התבטאות לגיטימית ולא            ממניע של רצון לקבל תרופה בגין פגיעת דיבה. ולכן כל הרחבה של גבולות דיני הדיבה צריכים          להיעשות תוך מודעות ורגישות גם לסוגיה זו.

ט. בית המשפט קובע כי יוקם מחסום דיוני כנגד תובע שפועל בחוסר תום לב במסגרת מס' כלים          שקיימים זה מכבר לבתי המשפט (דחיית תביעה על הסף, פסיקת הוצאות כנגד תביעות                  סרק/השתקה ועוד). בית המשפט קובע כי במסגרת הבלמים יש לבחון את היקף החשיפה של          הפרסום המקורי למול היקף החשיפה של השיתוף שבגינו הוגשה התביעה.

י. נזכיר גם כי החוק עצמו מונה שורה של הגנות שעומדות לנתבע כגון תום לב, הגנה על עניין               ציבורי, חובה מוסרית או חוקית, אמת דיברתי וכו'. 

יא. בית המשפט קובע גם כי שיתוף אשר לא מקים פרסום משמעותי ביחס לפרסום המקורי, יוכל           לזכות את התובע בהוצאות נמוכות מאוד. 

לסיכום:

בית המשפט העליון מורה לראשונה כי שיתוף פוסטים ברשתות החברתיות יוכל להקים עילת תביעה בדיבה, וזאת בשונה מ"הלייק". ואולם, כדי שנמשיך ליהנות משיח חופשי, מכבד ולא משסה (חופש ביטוי ולא חופש שיסוי)- קובע בית המשפט מספר מנגנונים כדי לא להכשיר מיידית כל תביעה של משתף פוסט.
יש לזכור כי השיח הציבורי עבר בשנים האחרונות אל מאחורי המקלדת. וכאמור בשנים האחרונות מתווים בתי המשפט את הדרך לנוכח החוק שלא הותאם לכך.
ובנימה אישית: נייחל שכולנו נשמור על שיח מכבד לא רק ברשת האינטרנט. ואולם, תזכרו שלעיתים ניתן לייחס אחריות כספית אם שיתפתם פוסט שיש בו מימד של דיבה.